פסק-דין בתיק ב"ל 23883-11-12

1.         בפנינו תביעתו של מר לואי בוקאעי (להלן: " התובע") להכיר באוטם בשריר הלב בו לקה, לטענתו, ביום 25.01.11 ("יום האירוע"), עקב כעסים ומתחים נפשיים בעבודה (להלן: " האירוע") - כ" פגיעה בעבודה", כמשמעותה בסעיף 79 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק" או " חוק הביטוח הלאומי").

2.         התובע, יליד 1963, עובד מאז שנת 1994 כעו"ד עצמאי.

             ב יום האירוע, בסביבות השעה 13:00, החל התובע, לטענתו, לחוש כאבים ולחצים בחזה, מלווים בקשיי נשימה. התובע פנה לקופ"ח כללית הסמוכה למשרדו, שם, לאחר שנבדק על ידי רופאת משפחה, אובחן כמי שלקה באירוע לבבי. התובע פונה באמצעות מונית לבית החולים כרמל, אושפז וצונתר.

3.         כשלושה חודשים לאחר יום האירוע, ביום 24.02.11, הגיש התובע לנתבע טופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס הצהיר התובע, כי ביום 25.01.11 בין השעות 13:00 - 14:00:

             " חזרתי מדיון שהיה קבוע בבית המשפט השלום בקריות למשרד שלי שנמצא בכתובת לעיל. תוצאות הדיון יחד עם כעס רב ולחץ אדיר שנגרם לי עקב קבלת החלטה מהוועד המחוזי " (נ/6, סעיף 3).

             במכתבו מיום 03.01.12 דחה הנתבע את התביעה וזאת מהטעמים הבאים:

             " עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 25/01/2011.

             מאמץ \ ומתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי.

             האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.

             השפעת העבודה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ".

4.          לטענת התובע בכתב התביעה, התקף הלב אירע עקב תוצאותיו של דיון משפטי בו הופיע בבוקר יום האירוע " בנוסף לעוד חוויה קשה שעבר בהמשך הימים לפני אותו דיון לעיל עם חבר למקצוע שפעולותיו גרמו לו לחץ נפשי אדיר וזאת לאור הנסיבות המיוחדות והלא רגילות שנקלע אליהן... " (סעיף 3 לכתב התביעה).

            בכתב ההגנה מוכחש, כי אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו ביום 25.01.11, או בסמוך לו ולחלופין נטען, כי השפעתו של אירוע כזה, אם אירע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

5.         בישיבת יום 07.01.13 העיד התובע והצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.

דיון והכרעה:

6.         הלכה פסוקה היא, כי בתביעה להכרה באוטם שריר הלב (כמו גם באירוע מוחי) מתנהל הדיון בשני שלבים:

            בשלב הראשון - על המבוטח להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל בעבודתו , בעת קרות האוטם או בסמוך לו.

            בשלב השני וככל שביה"ד יקבע, כי אכן אירע " אירוע חריג" - ימונה מומחה/יועץ רפואי למתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין ההתרחשויות החריגות בעבודה לבין המחלה ממנה סובל התובע.

            " עפ"י מתכונת דיונית זו, ככל שהתובע לא השכיל להוכיח חריגותו של האירוע בעבודה, תידחה תביעתו כבר בשלב הראשון, מבלי למנות מומחה רפואי בעניינו (בג"צ 1197/92 אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734).

            הנה כי כן, ההלכה לפיה בית הדין לבדו מופקד על קביעת חריגותו של האירוע בעבודה עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית דין זה לאורך השנים. "מבחן האירוע החריג" הוא אמנם תולדה של מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שמאמץ בלתי רגיל או מתח נפשי מיוחד יכולים לגרום לאוטם. אולם , הקביעה אם אירע אירוע חריג במקרה קונקרטי היא קביעה בעלת אופי משפטי המושתתת על אדנים ראייתיים" (עב"ל (עבודה - ארצי) 573/05 דליה אמיר - המל"ל (29.11.06)).